דף מידע תרופתי: אירינוטקאן - IRINOTECAN (CAMPTOSAR)

דרך המתן:
התרופה ניתנת בעירוי דרך צנתר מרכזי, כחלק מפרוטוקול הטיפול.

תופעות לוואי שכיחות

• בחילות והקאות:
  עלולות להופיע כמספר שעות לאחר מתן הטיפול הכימי ולהמשך עד 48 שעות.
  
  מה עלי לעשות: טיפול מונע יעיל כנגד בחילות והקאות ניתן כדרך שיגרה כהכנה לטיפול. הרופא והאחות יציידו אותך בהנחיות להמשך טיפול בבית. חשוב לדעת קל יותר למנוע בחילות מאשר לטפל בהן ולכן חשוב להקפיד על נטילת התרופות גם בבית. במידה והתרופות הניתנות למניעה וטיפול בבחילות / הקאות אינן מספקות מענה יש לדווח לצוות. מומלץ על שתייה מרובה ואכילה של ארוחות קטנות במשך היום. בנוכחות הקאות תכופות יש לדווח מיידית לאחות או לרופא.
  
  
• שלשולים:
  ייתכנו שלשולים מיד לאחר הטיפול המצריכים דיווח מידי לצצות לצורך קבלת טיפול תואם. ייתכנו גם שלשולים מאוחרים יותר עד שבוע לאחר הטיפול עבורם ייתכן צורך במתו טיפול תרופתי לעצירת השלשולים בהוראת רופא בלבד. 
  
  מה עליי לעשות: להקפיד על שתייה מרובה, כלכלה עוצרת ושמירה על היגיינה באזור פי הטבעת.
  
  
• סינדרום כולינרגי:
  תופעה המאופיינת בהפרשת יתר של רוק, דמעות, זיעה, נזלת ועוויתות בבטן. תופעות אילו עלולות להתרחש בסמוך למתן.
  
  
• עליית אנזימי כבד- עלייה באנזימי הכבד:
  יבוצע מעקב על-ידי בדיקות הדם.
  
  
• נשירת שיער:
  התופעה מתחילה בדרך כלל 4-3 שבועות לאחר מתן הטיפול. הנשירה יכולה להיות בשלבים או בבת אחת. לעיתים תהיה נשירת שיער גם בריסים, גבות ושאר חלקי הגוף. זוהי תופעה זמנית וחולפת, השיער ישוב לצמוח לאחר סיום הטיפולים. 
  
  מה עלי לעשות: מומלץ להתכונן ולהסתפר קצר, כמו כן ניתן להזמין פאה.
  
  
• עייפות:
  ייתכן ותחושו חולשה ועייפות.
  
  מה עליי לעשות: מומלץ מנוחה במידת הצורך. פעילות גופנית קלה כגון הליכה עשויה לסייע.
  
  
• ירידה במספר כדוריות הדם הלבנות ונויטרופניה:
  בנוכחות ספירת נויטרופילים מתחת ל-1,000, גוברת הסכנה לזיהומים.
  
  מה עלי לעשות: מומלץ למדוד חום לפחות פעם ביום ובמקביל לכל שינוי במצב הילד ו/או הופעת תסמין חדש. בעליית חום מעל 38 מעלות או חום הנמוך מ-36 ו/או הופעת צמרמורת יש להתקשר מיד לרופא. יש להקפיד על היגיינה ורחצת ידיים.
  
  
• ירידה במספר כדוריות הדם האדומות: אנמיה
  כדוריות הדם האדומות נושאות חמצן מהריאות לרקמות השונות בגוף. ברמת המוגלובין נמוכה (אנמיה) ייתכן קושי לספק את כמות החמצן הדרושה, והמטופל עלול לחוש חולשה, עייפות, קוצר נשימה, דופק לב מואץ, סחרחורת, חיוורון וחוסר תאבון.
  
  מה עלי לעשות: במצבים בהם המטופל מתלונן על חולשה, סחרחורת, קוצר נשימה יש להתקשר לרופא. כאשר ההמוגלובין מתחת 8.5-8 הרופא ימליץ בדרך כלל על מתן מנת דם.
  
  
• ירידה במספר הטסיות (טרומבוציטים): טרומבוציטופניה
  הטסיות אחראיות על יצירת קרישים במצבי פציעה או דמם. מתן טסיות יישקל כתלות ברמתן (טסיות מתחת ל- 10,000 או בזמן חום מתחת ל-20,000) ובהופעת סימני דמם.
  
  מה עלי לעשות: להישמר מפני פגיעות פזיות, צחצוח שיניים במברשת רכה במטרה למנוע דימום מהחניכים, מעקב אחרי סימני דמם: פטכיות (נקודות אדומות קטנות על פני העור), שטפי דם, ודימום מאף או הפה. יש לעדכן את הרופא בהופעת אחד או יותר מהסימנים הנ"ל  ולהגיע מיידית בכל דמם חריג.

דפי המידע אינם מהווים תחליף לייעוץ ולטיפול רפואי אישי. מטרתם לספק מידע כללי שיסייע לכם לקחת חלק פעיל בתהליך הטיפול. במידה ויש לכם שאלות אנא פנו לצוות הסיעודי והרפואי המטפל בכם.