חיפוש
דלג על חיפוש
לחיפוש ביטוי מדוייק הוסף גרשיים
תוכן העמוד
דלג על תוכן העמוד

ניתוח אשך טמיר בילדים - מורה נבוכים להורים

אשך טמיר הוא מום אורולוגי נפוץ, המופיע בקרוב לשליש מהפגים ובאחוז עד שני אחוזים מהיילודים. ברוב המקרים האשך החסר נותר במפשעה ויש לחלץ אותו בניתוח ולקבע אותו למקומו הטבעי בשק האשכים
פורסם: 07.02.16 | עודכן: 10.02.16

 

אשך טמיר הוא מום מולד נפוץ, אשר מתבטא בכך שאחד האשכים לא ירד למקומו הטבעי בשק האשכים. ברוב המקרים מדובר באשך טמיר אחד, ובמקרים נדירים שני האשכים לא יורדים לשק האשכים. בדרך כלל מזהים את המום מיד לאחר הלידה, בבדיקה של רופא הילדים או בבדיקה החוזרת לקראת השחרור הביתה.

לאן נעלם האשך?
האשכים מתפתחים בתקופה העוברית בחלל הבטן ורק בהמשך ההתפתחות, לקראת סוף ההיריון,  הם נודדים למפשעה ומתמקמים בשק האשכים. במצב תקין, האשכים יורדים מהבטן אל שק האשכים בחודש האחרון שלפני הלידה, בדרך כלל החל משבוע 36 להיריון. ברוב המקרים שבהם מדובר באשך טמיר, הוא נעגן באזור המפשעה ובמיעוט המקרים האשך יישאר בחלל הבטן. יתכן גם מצב שבו האשך נייד - נמצא במפשעה אך ניתן להורידו לשק האשכים. במקרה כזה נהוג לעקוב ולא לטפל בניתוח.

האם מדובר בתופעה נפוצה?
אשך טמיר הוא המום האורולוגי המולד הנפוץ ביותר, שכיחותו בלידה מגיעה כדי אחוז אחד עד שני אחוזים. בפגים שיעור הלוקים במום מגיע עד 30 אחוזים.

האם האשך הטמיר יכול להגיע למקומו הטבעי בהמשך ההתפתחות?
מרבית האשכים הטמירים שעגונים במפשעה או בבטן לא ירדו לשק האשכים ולכן יידרש ניתוח לתיקון המום. ניתוח לתיקון אשך טמיר קרוי אורכיאופקסי (Orchiopexy) והוא יתבצע החל מגיל חצי שנה.

האם מדובר בניתוח מסובך?
ברוב המקרים מדובר בניתוח המתבצע במסגרת אשפוז יום, והילד משוחרר הביתה כעבור כמה שעות. הניתוח נעשה בהרדמה כללית. כאמור, בדרך כלל האשך הטמיר כלוא במפשעה ולכן ניתן לאתר את מיקומו במישוש. במקרים כאלה, המנתח עושה חתך קטן מעל המפשעה, מזהה את האשך, מעביר אותו דרך תעלת המפשעה לתוך שק האשכים ומקבע אותו. הקיבוע עצמו מחייב חתך קטן גם בשק האשכים. החתך במפשעה והחתך בשק האשכים נסגרים בתפרים מסיסים.

מה עושים כאשר האשך הטמיר נמצא בחלל הבטן?
אם הרופא המנתח לא מצליח למשש את האשך במפשעה, סורקים את חלל הבטן בטכנולוגיה לפרוסקופית. במקרים כאלה מחדיר המנתח מצלמה דרך חתך זעיר בטבור, כדי לאתר את מיקומו המדויק של האשך הטמיר. אם הוא אכן נמצא בתוך הבטן, האורולוג המנתח משחרר את כלי הדם וצינור מוביל הזרע מתוך הבטן ומקבע את האשך בשק האשכים באמצעות מכשיר זעיר נוסף. ברוב המקרים קיבוע האשך למקומו הטבעי נעשה בניתוח אחד, אולם לעתים  האשך הטמיר נמצא במקום גבוה בחלל הבטן ונדרש ניתוח נוסף, ששה חדשים לאחר הניתוח הראשון. לעתים לא מוצאים אשך בתוך הבטן והסיבה לכך שהאשך התנוון במהלך התפתחותו. במקרה כזה מאתרים את רקמת האשך המנוון ומסירים אותה.

כמה זמן נמשך הניתוח?
ניתוח לאשך טמיר פתוח נמשך כשעה, ניתוח לפרוסקופי כשעתיים.

מה צפוי לילד לאחר הניתוח?
בסיום הניתוח מועבר הילד לחדר התאוששות, והוא שוהה שם זמן קצר. לאחר מכן הוא מועבר להמשך השגחה במחלקת אשפוז יום. לאחר שמתעורר ומתאושש הוא יכול להתחיל לשתות, וכעבור זמן קצר - גם לאכול. בדרך כלל הילד ישוחרר הביתה כמה שעות לאחר הניתוח.

האם צפויים כאבים לאחר הניתוח?
ברוב המקרים הכאב הוא סביר ואפשר להשתמש במשככי כאב כמו אקמול או נורופן - בהתאם להנחיות הרופא המנתח.

כמה זמן נמשכת ההחלמה בבית?
בדרך כלל נדרשת מנוחה בבית כשבוע לאחר הניתוח. בשלושה שבועות שלאחר הניתוח, יש להימנע מפעילות מאומצת כדי לאפשר לאשך להחלים במקומו החדש.

האם הניתוח כרוך בסיכונים?
כל ניתוח כרוך בסיכונים, אולם סיבוכי הניתוח הזה מעטים ואילו הם:

  • זיהום באזור החתך - מתאפיין בנפיחות ובאודם לרוב, ללא עליית חום. סימנים אילו מופיעים בדרך כלל יומיים או שלושה לאחר הניתוח ואם הם אכן מופיעים יש לפנות לרופא הילדים ובמקרה הצורך להגיע למחלקה לרפואה דחופה. הטיפול בזיהום הוא באנטיביוטיקה.
  •  שטף דם בעיקר בשק האשכים, לרוב חולף בתוך שלושה שבועות.

  • פתיחת פצע - הפצע יסגר כעבור שבועיים. אם הפצע נפתח, יש ליצור קשר עם היחידה לאורולוגיה ילדים.

  • עלייה מחדש של האשך למפשעה היא נדירה.

  • התנוונות של האשך המקובע - סיבוך נדיר ביותר שעלול להיגרם עקב פגיעה בכלי הדם של האשך במהלך הניתוח. לעתים מתבצע חיתוך יזום של כלי הדם, כאשר הם קצרים ולא ניתן להוריד את האשך לשק האשכים מבלי לבצע זאת. במקרים אלה יש סיכוי של  כ-30 אחוזים שהאשך יתנוון.

האם לאחר הניתוח צפויות לילד בעיות רפואיות?
שכיחות בעיות פריון במבוגרים שעברו תיקון של אשך טמיר בינקותם אינו שונה באופן מובהק מאנשים להם יש שני אשכים. כאשר יש שני אשכים טמירים, הסיכוי לפגיעה בפוריות עולה. נוסף על כך, כל מי שנולד עם אשך טמיר נמצא בסיכון יתר ללקות בסרטן האשכים במהלך חייו, אך שכיחות סרטן האשכים נמוכה מאוד גם בילדים עם אשך טמיר.


האם יש קשר בין טמירות אשכים לבקע מפשעתי?
בדרך כלל קיים קשר הדוק בין טמירות אשך לקיומו של בקע מפשעתי, ובמקרים רבים הניתוח לתיקון המום יכלול גם ניתוח לתיקון בקע מפשעתי.


האם יש טיפול תרופתי שעשוי לגרום לאשך לגלוש למקומו הטבעי?
בעבר היה נהוג לתת הורמונים מתוך מחשבה שיעודדו נדידה של האשך הטמיר לשק האשכים. לאחר מחקרים מתקדמים יותר נמצא שבמרבית המקרים, טיפול זה אינו יעיל ולכן הופסק.


ד"ר דוד בן מאיר הוא מנהל היחידה לאורולוגיה במרכז שניידר

 

עבור לתוכן העמוד